שיבה הביתה

  רוֹצָה לְקַבֵּל אוֹתָךְ פְּעוּרַת לֵב כִּזְרוֹעוֹת חֲשׂוּפוֹת, לְנַשְּׁקֵךְ כִּשְׁתִיקַת הוֹדָיָה לְאַחַר שֶׁהִמְרֵאתִי עַל גַּבֵּךְ לִפְנֵי שנחֲתתְּ הַרְחֵק מִקִּנֵּךְ. מֵעַתָּה נֶאֱחַז יָדַיִם בַּמֶּרְחָק, נַחֲלֹק אֲוִיר שֶׁיִּשָּׂא אֶת כְּנָפֵינוּ לְאַהֲבָה אַחֶרֶת.